כל מטפל מחזיק בדרך כלל בגישה טיפולית מרכזית אשר מנחה את הבנתו ותפיסתו את הטיפול. מטפלים שונים מגיעים מעולמות טיפוליים מגוונים. שתי גישות מרכזיות המנחות אותי בעבודתי: טיפול ממוקד רגש (EFT) והגישה המערכתית.

​

טיפול ממוקד רגש מביא לחדר הבנה עמוקה של התנהגויות, מחשבות ורגשות. בטיפול פרטני הוא עוזר לנו להבחין בין הקולות השונים החיים בתוכנו, לשחרר דפוסי מחשבה שאינם מועילים לנו, ומסייע לנו לחיות באופן יותר קרוב ואותנטי לעצמנו. בטיפול זוגי ומשפחתי, טיפול ממוקד רגש מאפשר לנו להעביר לאחרים את החוויה שלנו באופן עמוק ומשמעותי, ונותן לנו את הכלים להפתח לחוויה של האחר. 

​

הגישה המערכתית מאפשרת לנו להבין את הקושי שמביא אותנו לטיפול כחלק ממכלול של גורמים. כאשר אני מתבוננת באדם שמולי, אינני מסתפקת רק בהבנה של רגשותיו , מחשבותיו והפעולות שהוא בוחר לבצע (למרות שהם חשובים ובעצמם פועלים כמערכת), אלא בוחנת יחד איתו את מערכות היחסים המעצבות את חייו ואת המקומות בחייו שבהם הוא מושפע ומשפיע. אם זה במשפחת המוצא שלו, בזוגיות, בתוך קבוצת השווים שלו, ואפילו בתוך הקהילה המקצועית או החברתית בה הוא חי. כל המרחבים הללו משפיעים על האופן שבו אנחנו מתקדמים, מתמודדים עם קשיים ומתפתחים. 

​

מעבר לכל עמדה טיפולית,  המרכיב החשוב ביותר בטיפול עבורי הוא הקשר הנרקם בין המטפל והאדם שנמצא בטיפול. טיפול הוא מרחב שבו שני אנשים נפגשים בכדי לאפשר לאחד מהם לחשוב, לשאול ולחקור. אך שניהם נוכחים בו כשווים. 

​

בעיני, חשוב שמטפל לא ידבוק בגישה אחת באופן נוקשה, אלא יהיה בעל ידע והבנה בגישות שונות בטיפול וידע להתאים מהן לאדם שמולו. לכן אני משלבת טכניקות מהטיפול המשפחתי, הדינמי, וגישות מכוונות גוף ומודעות. מניסיוני בעבודה עם אנשים מרקעים מגוונים, למדתי כי חשוב להמשיך ולהרחיב את הידע המחקרי והיישומי, ללמוד זוויות התבוננות וכלים טיפוליים חדשים. בעיני, חשוב שהמטפל והאדם שמולו יבנו שגרת טיפול ייחודית ומותאמת, תוך התנסות ובדיקה משותפת של רעיונות, רגשות ומחשבות.